<h1>ה"ז</h1>
<h2>דף מח:</h2>
ובפרק יש נוחלין [ב"ב קכ"ו ע"ב] תנן האומר איש פלוני בני בכורי לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה. ומקשינן בגמרא לימא מתניתין דלא כר' יהודא דאמר בדבר של ממון תנאו קיים, ומתרצינן דאפילו לר' יהודה התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל. כלומר שהבכור והיורש אינם מוחלין חלקם בירושת אביהם ולא בחלק בכורה והאי דקאמר הכא לא קא מחיל לאו משמע דאי מחיל מהני אלא אפילו מחיל בקנין לא מהני וכמו שכתבתי למעלה, וכן כתבו בפרק הכותב [כתובות פ"ג ע"א] ובפרק יש נוחלין [ב"ב קכ"ו ע"ב]. והרמב"ם ז"ל כתב בהלכות אישות בפרק י"ב [ה"ט] דבתנאי דירושה לא מהני תנאה אף על גב דהוא ממון משום דכתיב ביה לחקת משפט. ובפרק ב' דנזיר [י"א ע"א] תנן הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכלן. וקא יהיב טעמא בגמרא התם משום דהוה מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, ותניא נמי כותיה דרבא וכו' כדאיתא התם. והאי נמי דתנאו בטל נראה משום דאינו דבר של ממון. ומשמע מהתם דדוקא בדאמר בלישנא דעל מנת אבל אמר בלישנא דחוץ אפילו בדבר שאינו של ממון תנאו קיים, ור' יהושע בן לוי קאמר התם דחלוק היה ר' שמעון אף בראשונה כלומר על האי מתניתא ואף על גב דהוה מתנה על מה שכתוב בתורה משום דהאי על מנת כחוץ דמי. וכן כתב הרמב"ן ז"ל בחדושיו בפרק יש נוחלין [ב"ב שם], ומשמע מינא דאם אמר הרי את מקודשת לי חוץ שאין לך עלי שאר כסות ועונה אין עליו שאר כסות ועונה, ואף על גב דתניא כותיה דרבא היינו משום דאמר לה בלישנא דעל מנת אבל אם אמר לה בלישנא דחוץ אפילו רבא מודה. ודאמרינן דבדבר של ממון תנאו קיים דוקא כשיעשה התנאי כהלכתו וכמשפטו. והדברים הצריכין בתנאי הם ששה ואלו הן. תנאי כפול. ותנאי קודם למעשה. ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר. והן קודם ללאו. ותנאי שיכול לקיימו על ידי שליח. ותנאי שאפשר לקיימו וכל תנאי שחסר אחד מהם אינו תנאי.
תנאי כפול. דתנן בפרק האומר בקדושין [ס"א ע"א] רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר ויאמר משה אליהם אם יעברו וכתיב ואם לא יעברו ר' חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו. וגרסינן בפרק מי שאחזו [גיטין ע"ה ע"ב] אתקין שמואל בגטא דשכיב מרע אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט, (ומסקנת) [ומסקנא] אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט וטעמא דמקדים אם לא מתי לא יהא גט ומשום דלא מקדים איניש פורענותא לנפשיה, ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט משום תנאי כפול ומשום הן קודם ללאו. ותנן נמי בפרק מי שאחזו [גיטין ע"ו ע"א] הרי זה גטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים אף על פי שלא נתקיים התנאי הרי זה גט לפי שלא אמר אם תשמשי ואם לא תשמשי אם תניקי ואם לא תניקי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אם נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לא נתקיים התנאי אינו גט. ובענין תנאי כפול אי בעינן בממון כמו בגטין וקדושין. כתב בספר העטור באות תנאי דבעינן תנאי כפול בין בממונא בין באיסורא וכל דקדוקי תנאי, וכתב שכן הורו גדולי הגאונים הראשונים, ושכן כתב רבינו משה בן רבינו חנוך [גאון] ז"ל בתשובה ושכן ראוי להורות. וכן פסק בעל הלכות גדולות ז"ל. וכן כתב גם כן הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהלכות אישות [ה"א וה"ב] ובהלכות מכירה בפרק י"א [ה"א]. ובפרק ג' מהלכות זכיה ומתנה [ה"ז וה"ח], ונתנו טעם לדבריהם שכל דיני תנאים מבני גד ומבני ראובן אנו למדין אותם וכן פסק ר"י ז"ל והרא"ש ז"ל בפרק קמא דנדרים [ס"י], וכן כתבו בשם רבינו תם ז"ל שכתב בתשובה כנגד אחיו ז"ל. אבל הריא"ף ז"ל כתב בתשובה [סימן ל"א] דלא בעינן תנאי כפול אלא בגטין וקדושין. וכן כתב הרשב"ם ז"ל [ב"ב קל"ז ע"ב]. [וגם] (ו)הרמב"ן ז"ל כתב בהלכות נדרים שלו ובפרק מי שאחזו [גיטין ע"ה ע"ב] ובפרק יש נוחלין [ב"ב קל"ז ע"ב] דסוגיין בעלמא דרבי מאיר יחידאה הוא ורבים פליגי עליה ואף על גב דאתקין שמואל בגטה דשכיב מרע תנאי כפול כר' מאיר לרווחא דמילתא הוא דאתקין הכי דסבירא (ליה) דילמא איכא מאן דסבירא ליה כרבי מאיר אבל בשאר מילי לא בעינן תנאי כפול, וכמו שהאריך במקומות שהזכרתי ובפרק האומר בקדושין [ס"א ע"א] גם כן ואין כאן מקום להאריך, והרוצה לעמוד על עקרן של דברים יעיין במקומות שהזכרתי [בס"ד], וכן כתב הרשב"א ז"ל תלמידו. והר"ן ז"ל [ב"ב קל"ז ע"ב] הביא [דברי] שתי הכתות ולא הכריע, והראב"ד ז"ל כן דעתו דבממון לא בעינן תנאי כפול, ונתן טעם לדבר שאיך אפשר שמי שנתן או מכר על תנאי שיעשה לו כך וכך ואם לא כפלו שיהיה התנאי בטל והמעשה קיים, אבל בגטין וקדושין אינו אלא כמפליג בדברים, וכמו שהאריך בהשגותיו פרק ג' מהלכות זכיה
